<h1>סמ"ג עשין סימנים רל"ב—רל"ג</h1>
<h2>דף ל.</h2>
הכתוב קראה חטאת ללמד שכל הפוסל קדשים למזבח כגון אתנן ומחיר וטריפה ונרבע וכיוצא בהן פוסל בפרה אף על פי שהיא כקדשי בדק הבית, והמום מפורש בה שנאמר אשר אין בה מום, יתירה פרה על הקדשים שהעבודה פוסלת בה כמו שדורש בסוטה (מ"ו א') אשר לא עלה עליה עול ובעגלה ערופה הוא אומר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול מה עול האמור בעגלה עשה בה שאר עבודות כעול אף עול האמור בפרה עשה בה שאר עבודות כעול, אלא שהעול פוסל בה בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה שאם קשר עליה עול אע"פ שלא חרש בה פסולה ושאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת העבודה שאם הכניסה לדוש אינה נפסלת עד שידוש בה, ושנינו במסכת פרה פ"ב (מ"ג) רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה ועבר בה את הנהר קיפל עליה את המוסרה נתן טליתו עליה פסולה, אבל אם קשרה במוסרה לשומרה, עשה בה סנדל בשביל שלא תחליק, פירש טליתו עליה מפני הזבובים כשרה, זה הכלל כל שהוא לצרכה כשרה לצורך דבר אחר פסולה (ע"פ לשון רמב"ם פרה אדומה פ"א ה"ז בשנוי סדר וע"ש). כתיב עבד וקרינן עובד ללמוד מה עבד דניחא ליה אף עובד דניחא ליה, לפיכך שנינו בפ"ב דפרה (מ"ד) שכן עליה עוף כשרה עלה עליה זכר פסולה, פירוש (ר"ש) שאם באת להכשיר הוה ניחא ליה. ותניא בתוספתא (פרה פ"ב ה"ב וכגירסת ר"ש פ"ב מ"ג) לעניין פרה אדומה הכניסה לרבקה עם אמה ודשה כשירה, פירוש (פסחים כ"ו ב' תד"ה עלה) שאין רצונו להטריח פרה בחורה. הכניסה כדי שתינק ותדוש פסולה שהרי עשה רצונו וכן כל כיוצא בזה (ע"פ רמב"ם שם). ורבינו חננאל גורס לרבקה לפטמה, ומביאה (הענין הנ"ל) בפסחים (כ"ו א') ובב"מ (ל' א' ור"ח).
